לנקום ביצר הנקמה
קריאות לנקום במחבלים נשמעות היום מהעורף. גם חיילים בשטח נשמעים שרים פה אחד: 'רוצים נקמה!', ונדמה שהנקמה הסוחפת מחיה אותם, נותנת בהם אומץ ונחישות להילחם עד
הסוף. במחשבה שנייה, אם במקום נקמה הם היו שואגים יחד 'לחיים!" היה לשירה אפקט לא פחות מחיה. כי מלכתחילה זו לא הנקמה אלא כוח החיים שזורם בחיבור בין אנשים, שנותן גבורה וכוח התגברות.
צריך להשכים ולהרוג את מי שבא להורגנו, כך כתוב במקורות העם. אבל לעשות זאת מתוך יצר נקמה, לא נאמר בשום מקום. ייחודה של היהדות בהדרכה בכלל לא לפעול מתוך היצר, אלא
בחיבור מעליו.
יצר הנקמה שפורץ מאיתנו נגד האויבים תסס בפנים קודם לטבח. לפני כן הוא דגר בלב והתבטא נגד בני עמנו, בנקמה מתוקה באנשי המחנה השני תוך חיפוש אחר חולשותיו ושמחה
בתפלותיו. דקרנו זה את זה בלשוננו, מתאמצים לכפות זה על זה את רצוננן.
הנקמה כמו תחושת הגאווה, כמו הכעס והקנאה, שורשה שנאה פנימית בין חברי העם. אותו עם שנולד ונועד לחיות בחיבור. רוצים נקמה? אז בה, בשנאה. היא עשתה בנו שפטים וסימאה את העיניים לראות את הסכנה שעושה תרגילי מלחמה על הגדר.
לב היהדות ופנימיות התורה. חכמת הקבלה, מכוונים את עם ישראל לדבר אחד: להתחבר, להתאחד, לא נגד אף אחד, אלא לשם ההתאחדות. פשוט. את האומץ להילחם אנחנו צריכים לשאוב במודע מהחיבור בינינו, ואת החיבור בינינו אנחנו צריכים לבקש מהכוח העליון. שיעלה אותנו מעל היצר וידביק אותנו
באהבת חברים.
הנקמה כמו תחושת הגאווה, כמו הכעס והקנאה, שורשה שנאה פנימית בין חברי העם. אותן עם שנולד ונועד לחיות בחיבור. רוצים נקמה? אז בה, בשנאה. היא עשתה בנו שפטים וסימאה את העיניים לראות את הסכנה שעושה תרגילי מלחמה על הגדר.
לב היהדות ופנימיות התורה, חכמת הקבלה, מכוונים את עם ישראל לדבר אחד: להתחבר, להתאחד, לא נגד אף אחד, אלא לשם ההתאחדות. פשוט. את האומץ להילחם אנחנו צריכים לשאוב במודע מהחיבור בינינו, ואת החיבור בינינו אנחנו צריכים לבקש מהכוח העליון. שיעלה אותנו מעל היצר וידביק אותנו
באהבת חברים.
רבי אלימלך מליז'נסק כתב על כך: 'אדרבה, תן בליבנו שנראה כל אחד מעלות חברנו ולא חסרונם, ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך, ואל יעלה שום שנאה מאחד על חברו חלילה. תחזק התקשרותנו באהבה אליך, כאשר גלוי וידוע לפניך, שיהא הכול נחת רוח אליך'.